לעיתים, כאשר כסף רכוש ומשפחה נפגשים, עלולים לקרות מצבים של חיכוכים ומריבות.
לכן, על מנת להמנע ממצבים לא נעימים לאחר לכתם של יקירנו, עדיף לדאוג מבעוד מועד לכל הדברים הקשורים בחלוקת הרכוש ולערוך צוואה.
הצוואה משקפת את רצונו האחרון של המת, ומה ייעשה בכספו ורכושו.
ישנם מס’ סוגים של צוואות:
- צוואה בעדים סעיף 20 לחוק הירושה קובע- כי כותב הצואה מביע את רצונו בפני 2 עדים אשר חותמים כי המצווה הביע את רצונו בנוכחותם.
- צוואה בכתב- סעיף 19 לחוק הירושה קובע כי המוריש יכתוב בכתב ידו את רצונו בכל אשר יעשה ברכושו, יציין בכתב ידו את התאריך על הצוואה וכן יחתום עליה.
- צוואה בפני רשותסעיף 22 לחוק הירושה, קובע כי באפשרות המוריש להביע את צוואתו בעל פה או בכתב, וזאת בפני גורמים משפטיים מסוימים, אשר מוגדרים בחוק כ”רשות”. בין גורמים אלו ניתן למנות את בית המשפט בישראל (כל עוד הצוואה מועברת לידי שופט או רשם), בתי הדין הדתיים המוכרים בחוק, וכן נוטריון מוסמך.
החוק קובע, שלאחר העברת הצוואה לידי “הרשות”, הדברים יוקראו בקול בפני המוריש, בשפה בה הוא בקיא לחלוטין, ולאחר קבלת הסכמתו הדברים יועלו על הכתב ויחתמו על ידי הגורם המשפטי אליו הועברה הצוואה.
- צוואה בעל פה- בהתאם לסעיף 23 לחוק הירושה מכיר החוק הישראלי בצוואה בעל פה במקרים חריגים מאד למשל כאשר המצוה נמצא על ערש דווי, או לחילופיו רואה עצמו במצב כזה, במצב זה על המצווה להקריא בפני 2 עדים הדוברים את שפתו של המצווה את רצונו ואלה יעלו על הכתב את אשר נאמר להם ויגישו זאת לרשם לענייני ירושות.
